• גליון
  • 2
  • #
  • גולמיות

פתח דבר

עבודות וידאו בעמוד הבית:
רועי כרמלי, 2010, One Game Only
רייקה האפאסארי, To Create ,2013

ד"ר ערן ארליך – ראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

הגיליון השני של "טריפוד" – כתב עת אקדמי שפיט לקראפט – הוא סיבה לחגיגה כפולה. אין זה מובן מאליו שאנו מצליחים להמשיך את המפעל החשוב הזה. כדי שכך יקרה, נדרשת עבודה ממושכת ומאומצת של גיוס כספים שיאפשרו לנו לשמר ולהרחיב את העקרונות שעליהם "טריפוד" עומד. אני רוצה להודות לדפנה קפמן, העורכת של גיליון זה, על העבודה המאומצת והמחויבת שלה.

העקרונות שבבסיס "טריפוד" נובעים מהפרקטיקה הקראפטית ומתוך המצב העכשווי של פרקטיקה זו. העיקרון הראשון הוא יצירה של מרחב אינטלקטואלי ורעיוני שמאפשר ניסוח של תחומי הקראפט השונים. אנו מאמינים כי הקראפט הוא שדה שהפרקטיקה שלו היא גם בסיס מרתק ושופע לניסוח רעיונות חדשים ביחס למרחב התרבותי, הכלכלי-חברתי והפוליטי. הקראפט היום – יותר מתמיד, דרך חיבורו לטכנולוגיות חדישות – יכול להציע מודל חדש המאתגר ומערער על המודלים התרבותיים-חברתיים-כלכליים-פוליטיים הקיימים, במיוחד לנוכח המשבר האקולוגי של המודל הכלכלי-פוליטי בזמננו.

כדי לאתגר את המוסכמות הקיימות ואת הנחות היסוד שלהן, נדרשת חשיבה המבוססת על הנחות אלטרנטיביות שמתנסחות דרך מושגים חדשים ו/או הענקת מובנים חדשים למושגים קיימים. "טריפוד" מתעתד להיות במה המאפשרת ניסוח מתמשך של מושגים אלה מחדש דרך הקשרם הקראפטי ובאמצעות השימוש בהם – יצירת הבנה וקריאה שונה של המציאות. תפיסת הקראפט כמצע רעיוני מציבה בפנינו אתגר: כיצד הוא יכול להשפיע בעולם שהמרחב שלו מוגדר טכנולוגית וגלובלית (אקולוגית) לכן, היה לנו ברור עוד בעת הנחת היסודות לכתב העת כי עיקרון נוסף חייב להנחות אותנו, כלומר עלינו להיות כתב עת דיגיטלי ובתפוצה לא מוגבלת ובינלאומית, קרי באנגלית. עם זאת, בגלל נקודת המוצא הקראפטית גם ברור לנו המישור המקומי, הדגשים וההקשרים שהוא מייצר, ולכן אנו מתעקשים על כתב עת הנכתב בשפת כותביו והמאפשר להקשר המקומי לייצר מובן בעל השלכות או מקור השראה בינלאומי. כדי להעצים ולפתח את ההיבט הזה של "טריפוד", אנו שמחים לבשר כי החל בגיליון זה, "טריפוד" יהיה כתב עת תלת-לשוני בעברית, בערבית ובאנגלית. אני מודה לגב' רבקה סקר ולמפעל הפיס על תרומתם להוצאת גיליון זה.

אני מאמין כי כתב העת "טריפוד" הוא התחלה חשובה ליצירה של זירה שבה ניתן לנסח רעיונות הנובטים מתוך הפרקטיקה הקראפטית ואשר יש להם פוטנציאל השפעה בינלאומי רחב, ואני מזמין אתכן/ם להצטרף אלינו גם בגיליון הנוכחי.

פתח דבר – דפנה קפמן, עורכת

פרסום גיליון זה, השני במספר, של כתב העת "טריפוד" של המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית הוא רגע מרגש. הוא מעיד על יציבות והמשכיות של מהלך חשוב, תוצר של תפיסה חדשה שהתווה ראש המחלקה ד"ר ערן ארליך. כשם שהמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, שממנה צמח כתב העת, מייצגת למידה רבגונית המבוססת על גירויים והתנסויות מגוונות, כך גם כתב העת מייצג גישות שונות ביחס לנושא הגיליון השני – גולמיות. המאמרים המפורסמים בגיליון זה משקפים את התפיסה הרבגונית והרחבה של המחלקה, שבמסגרתה קורסים רבים וייחודיים המאפשרים צמיחה ושגשוג של תחומי הקראפט ובראשם החומר והזכוכית. בגיליון זה באות לידי ביטוי שתי גישות מהותיות בתוכנית הלימודים המחלקתית. ראשית, מאמרה של ד"ר זיויה קיי פורש בפנינו מהלך רעיוני המשמש בסיס לקורס המועבר במחלקה לעיצוב קרמי בשנה א', המהווה תשתית להמשך פעילות הסטודנטים עד שנה ד'. במאמר אנו נחשפים לתפיסות עולמם של סטודנטים בראשית דרכם האמנותית מתוך מבט מאתגר על דרכי עבודה ייחודיות שפותחו במחלקה בהתאם לתוכנית הלימודים החדשה. המאמר חושף תהליכים טבעיים לתרגום מושגים גולמיים שהסטודנטים מחזיקים בהם בבואם לאקדמיה, לייצוגים פלסטיים, הטעונים במשמעות ערכית.

שנית, בכתב העת באה לידי ביטוי סדנת המחקר לשנים ב' וג'. סדנת מחקר זו מייצרת סביבת מחקר פנומנולוגי חומרי ועיוני. מהלך זה של קורס דו-שנתי הינו ייחודי באקדמיית בצלאל ואף באקדמיות בעולם, בכך שהוא מייצר בסיס עמוק עבור הסטודנטים ליצירת למידה מבוססת חקר המעמתת אותם עם אפשרות תרגום התחושות והיסודות לתוך כתיבה ביקורתית ומודעת לשיח האמנותי-עיצובי העכשווי. אני שמחה לפרסם בכתב העת שלושה מחקרים פרי סדנת המחקר העוסקים בתחומים שונים ונוגעים כולם לנושא הגיליון, גולמיות.

הוספת שפה נוספת שבה מפורסם הגיליון, הערבית, היא סיבה נוספת לחגוג את הוצאתו לאור. בגיליון זה שני מחקרים העוסקים בנושאים חשובים המקשרים בין חומר לתרבות הערבית – מחקרה של אמל איקירמאווי עוסק בקדרות המסורתית בחברון ומתחקה אחר מקורותיה והתפתחותה. המחברת מנסה גם ליצור המשכיות לעבודה עם החומר החברוני בעזרת סדרת ניסיונות שערכה במחלקה כחלק מהמשך המחקר שלה.

מחקר נוסף , של אריג' אשהאב, בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, עוסק בתוצר הלוואי של הפקת אבן הבנייה הירושלמית, והאופן שבו ניתן להשתמש בו, על ידי בחינת הנושא מבחינה היסטורית ועריכת ניסויים שנעשו לצמצום תוצר הלוואי ולמחזור האבן. מחקר זה מתכתב גם עם הגישה הנוכחית, שאותה נוקטת המחלקה, ביחס לשינויי האקלים ולהשתלבות העשייה המחלקתית במאמצים לפתרונות ברי קיימא.

אנו חושבים על הגולמי כראשוני, מופשט מערכים של תרבות, במצב הראשוני והמזוקק יותר – ככזה אנו נמשכים למצב זה ומחפשים אותו. החומרים שבהם אנו יוצרים, החומר והזכוכית, הם זרז לתחושה זו. מעניין לבחון את ההתייחסויות השונות הבאות לידי ביטוי במאמרים ביחס לשני החומרים – זכוכית וחומר. הרצון לחזור לשלב הגולמי-הראשוני עומד בבסיס מאמרה הוויזואלי של גליה ארמלנד, הפותח את הגיליון. ארמלנד מרחיבה על הרצון לחזור אל המשחק בבוץ, בחומר הגולמי-הראשוני, ועל הקשר לעולם המשחק מתוך התבוננות ביצירות של אמנים שונים המונעים מנקודת מוצא זו, או שהראשוניות מוטבעת בהבעת החומר בעבודתם.

במאמרו "לב של זכוכית" כותב דייב היקי, "…הזכוכית הייתה קיימת כשפה לפני שהתקיימה בעולם (כחומר)". ההיבטים של שקיפות, נזילות, השתקפות ושבריריות התקיימו מאות שנים לפני שהחומר עצמו התקיים".11 דייב היקי ... גם אנריאטה אליעזר ברונר מבקשת לעסוק במאמרה באסתטיקת הגולמיות כפי שזו מתבטאת בתחום העשייה בחומר הזכוכית בתרבות המודרנית והעכשווית. במאמרה עוסקת אליעזר ברונר באנרגיה הקיימת בחומר ובאופן שבו היא מעובדת לתוך היצירה בזכוכית. זוהי האנרגיה הגולמית והרצון לשמרה כפי שמשתקף בעבודתם של יוצרים רבים במאות העשרים והעשרים ואחת. מאמר זה הוא הראשון העוסק בזכוכית דרך הפריזמה הזו של מושג הגולמיות כמהלך רעיוני בעבודת היוצר.

פרופ' מולי בן ששון עוסק במושג הגולמי ביחס לחומרי הגלם הראשונים – כפי שהדבר מתבטא בסוד הבריאה – בריאת האדם. המאמר "עפר מן האדמה" בוחן את חומרי הגלם שמהם נוצר האדם ואת הדיאלוג שבין החומר ליוצר במקרא. מאמר זה פותח פתח לקריאה חדשנית במקורות פרשניים והגותיים ובמסורות עתיקות של תרבויות המזרח הקדום.

באופן שונה ניתן לבחון את העיסוק בשפה כחומר גלם ליצירה, כפי שמבטא מאמרה של ד"ר טל פרנקל אלרואי, הפורש תפיסה חזותית מילולית של שתי יוצרות מתחום הזכוכית והחומר. במאמר בוחנת פרנקל אלרואי את כוחה של השפה כחומר ביד היוצרת. הציטוט, התעתיק והמטאפורה משמשים נקודות התייחסות לבחינת המהלכים החומריים שבהם עוסקות שתי היוצרות ומהם בוראות את עולם היצירה הוויזואלי שלהן. במאמר זה ניתן גם לבחון את ההתייחסות השונה שכל גישה חומרית מאפשרת ליוצרת – הן בחומר והן בזכוכית.

נעמי מאירי-דן פורשת בפנינו במאמרה את מקורם של פסיפסי הרצפה ואת הדואליות הקיימת בהעמדתם לתצוגה על הקיר. מאירי-דן טוענת במאמרה כי פסיפסים אלה הוגלו לצורך תצוגה וקוראת להחזירם למצבם הטבעי, כפסיפסי רצפה. במאמרה היא עוסקת באמנות תלוית מקום ובאמנות הפסיפס והתגלגלותה במהלך השנים, החל בימי הביניים ועד ימינו.

כאמור, גיליון זה של כתב העת מציג ארבעה מחקרי סטודנטיות שפותחו בבצלאל. מלבד המחקרים שציינתי בראשית הטקסט, מפורסם גם מחקרה של סיון פאיס העוסק ביצירת גלזורות לזכוכית ומהותו היא חקר החיבור בין חומר לזכוכית, חיבור אשר רבים נוטים לחקור ולבחון בשל הקרבה הרבה בין החומרים. במחקרה פורסת פאיס מהלך מתודי של בחינת נוסחות שונות לצורך הגעה לחומר שיכסה את הזכוכית ויאפשר מגוון צורני וצבעוני חדש. אפשרויות אלה זמינות לכל יוצר ומתבססות על חומרי בסיס בעולם הקרמי. מחקר זה מהדהד את התפיסה המחלקתית הבוחנת אפשרויות של קשרים שונים בין חומר לזכוכית.

המחקר של אלה פישר לבנטון עוסק בעדשה כחומר גלם – הוא פורס בפנינו מחקר מעמיק של מבנה העדשה וההתייחסות פילוסופית אל המבט דרך העדשה מתוך הגותם של יוצרים והוגים בני המאה העשרים. המחקר בוחן את השינוי שעדשת הצילום חוללה בתפיסת המבט הסובייקטיבי. פישר לבנטון פורסת בפנינו גם מחקר מעשי הכולל ייצור עדשה בסדנה החמה שבמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, וצילום בעזרתה במגוון מצלמות שונות הנעות מהאנלוגי לדיגיטלי.

מחקר זה מסכם את הגיליון השני של כתב העת.

תודתי לראש המחלקה ד"ר ערן ארליך שנתן לי להיות חלק מרכזי במפעל חשוב זה, המהדהד פרויקטים דומים באקדמיות ומוסדות לימוד ברחבי העולם ובונה תשתית לדיון אקדמי מעמיק בתחומי החומר והזכוכית. ברצוני גם להודות לכל הכותבים על המאמץ וההשקעה, ולכל מי שהיה חלק מפרסום גיליון זה.

גיליון #2 – גולמיות

עריכה לשונית ותרגום: רן כהן
עיצוב גרפי ואפיון: אלינור שלם
בניית אתר: פליקס וסרשטיין
משנה לעורכת: אלה גוטמן
סייעים: מאג'די אשהב, מורן לי יקיר

   [ + ]

1. דייב היקי (2010). "לב של זכוכית". מתוך ג'וזאיה מקלהני . פריזמה. הוצאת סקירה ריזולי.
חזרה למעלה